#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קו. 1 המקבל שדה מחברו לזרוע חיטים וזרע שעורים ונשדפו כל השדות דבאגא האם יכול לפטור עצמו בטענת מכת מדינה. ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם לא זרעה כלל?</p>"	"אין המקבל נפטר וחייב לשלם.<p dir=""rtl"">בשינה ממה שאמר לו בעה&quot;ב מפני שיכול בעה&quot;ב לטעון שהיה מתקיים בי &quot;ותגזר אומר ויקם לך&quot;.</p><p dir=""rtl"">אם לא זרע כלל בעה&quot;ב טוען שהיה מתקים בי &quot;לא יבושו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו&quot; [וקשה על זה משומר שהניח עדרו ובא ארי שאם כן יכול לטעון שהיה מתקיים בו &quot;גם את הארי גם את הדוב הכה עבדיך&quot;] (ובירושלמי הקב&quot;ה מאריך עם הרשעים)</p>"	בבא מציעא קו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קו. 2 &quot;עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ&quot; מתי זה הזרע קציר וכו'?	רשב''ג משום ר''מ אומר וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו, חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע, חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף, חצי שבט אדר וחצי ניסן קור, חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר, חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ, חצי אב אלול וחצי תשרי חום, רבי יהודה מונה מתשרי ר''ש מונה ממרחשון	בבא מציעא קו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קו. 2 המקבל שדה מחברו ונשתדפה ונשתדפו כל שדותיו של מחכיר, ולא נשתדפו רוב הבאגא האם מנכה מחיכורו ומדוע?<p dir=""rtl"">נשדפו רוב השדות דבאגא דהוי מכת מדינה וגם כל שדות המקבל. האם מנכה מחכורו ומדוע?</p>"	"לא נשתדפו רובא דבגא אפ' נשתדפו כל שדותיו של מחכיר - אינו מנכה לו, שאומר לו אם לא לתך דידך היה מתקיים בי &quot;כי נשארנו מעט מהרבה&quot;.<p dir=""rtl"">נשתדפו כל שדותיו של חוכר אף דהוי מכת מדינה אינו מנכה לו שזה משום מזלו שהרי נשתדפו כל שדותיו, והוא אינו יכול לטעון &quot;כי נשארנו מעט מהרבה&quot; שהיה צריך להשאר לו מקרקע שלו.</p>"	בבא מציעא קו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קו. 2 שנת שידופון ושביעית - האם עולים מן המנין לשני תבואות, והאם נחשבים מן הגרוע גבי פדיון שדה אחוזה, ומדוע?	"רק אם זה כשני אליהו אינו עולה מן המנין, ואין זה כמו לגבי מקבל שדה מחברו &quot;דכתיב שני תובואת&quot; שיש תבואות בעולם.<p dir=""rtl"">שביעית אף שיש תבואות בעולם בחו&quot;ל, כיון דאפקעתיה דמלכא אינו עולה מן המנין.</p><p dir=""rtl"">אף שאין פירות וכן שביעית עולים לשני תבואות, למנין השנים לגרוע עולים, כיון שיכול לשטוח שם פירות וכד'.</p>"	בבא מציעא קו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קו: 1 המקבל שדה ואכלה חגב או נשדפה, זרעה ולא צמחה, האם מחוייב לזרוע שוב, ועד מתי?	"אכלה חגב או נשדפה לרבי שבפעמיים הוי חזקה פעמיים צריך לזרוע ושלישית לא. ולרשב&quot;ג שחזקה זה בג' פעמים, שלישית צריך רביעית לא, <p dir=""rtl"">לא צמחה צריך לזרעה שוב כל ימי הזרע. וזה: בחרפי, לר&quot;מ ולר&quot;ש בן מנסיא חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו, ר' יהודה אמר תשרי וחשון, ר&quot;ש אומר חשון וכסליו. באפלי, עד שיבואו האריסים מהשדה וקיימא כיפה בראשם (לרש&quot;י אדר ולתוס' תחילת שבט). [בירושלמי מחלק אם כבר זרעו בה פעם זורעה ג' שנים ואם לא שנתיים]. </p><p dir=""rtl""></p>"	בבא מציעא קו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קו: 2 המקבל שדה בעשר כור לשנה מהיכן נותן לו אותם?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם הקרקע עשתה שליחותה (קיבל אספסתא בדמי שעורים, יין והחמיץ, ענבים והתליעו ועומרים שלקו בשדה)?</p>"	"לכתחילה נותן מתוכה בין יפות בין רעות, (אלא אם אין, נותן מהשוק).<p dir=""rtl"">עשתה שליחותה: כגון שקיבל השדה לזרוע אספסתא ומשלם בשעורים ואחר שקצר את האספסתא זרע שעורים ולקו, אינו יכול לתת מתוכה, שהרי השדה עשתה שליחותה טוב, וצריך להביא לו טובים. </p><p dir=""rtl"">וכן מי שקיבל כרם תמורת יין והיין החמיץ אין זה בעיה של הקרקע, ונותן לו מהשוק. אבל ענבים שהתליעו בשדה וכן עומרים שלקו בשדה זה נקרא שלא עשתה הקרקע את שליחותה, ונותן מהם.</p>"	בבא מציעא קו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קו: 3 המקבל שדה מחברו לזרעה שעורים האם יכול לזורעה חיטים, ולהיפך. ומדוע?<p dir=""rtl"">קיבל לזרוע תבואה האם יזרעה קיטנית, ולהיפך. ומדוע?</p>"	"במקום שעורים לא יזרע חיטים, מפני שמכחיש הקרקע.<p dir=""rtl"">במקום חיטים שעורים יכול שאדרבה פחות מכחיש. רשב&quot;ג אוסר, [להו&quot;א משום &quot;שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כחש&quot; ונדחה, שאדרבה הוא אומר שמותר לעני לשנות מעות פורים, אלא] כיון שאם שנה אחת זורע חיטים ושנה שעורים, שנה אחת שתי ושנה אחת ערב, זה מוביר את הקרקע לכן לא ניחא ליה &lt;ע&quot;פ רש&quot;י, ולתוס' להיפך&gt;. (בירושלמי איתא לא&quot;נ שמודה במקום שהשעורים עושים כפלים בחיטים ע&quot;ש).</p><p dir=""rtl"">תבואה לא יזרענה קטנית, קטנית יזרענה תבואה, אבל בבבל (שהקרקע בין המים) מותר. ורשב''ג אוסר (כנ&quot;ל).</p>"	בבא מציעא קו:		
